מרזוק ואח' נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה מוסכמת שלישית לאשר את פסקו של הבורר פרופ' דן ביין.

חוששני כי גם בקשה שלישית זו דינה להידחות.

להלן אבהיר את דברי.

2.שני המבקשים, החברה מרזוק הנדסה ובניין בע"מ ומר באסם מרזוק, הגישו לבית משפט זה בקשה מוסכמת לאישור פסק בורר (הפ"ב 1971-02-14).

בכותרת הבקשה פורטו שמותיהם של שני המבקשים דלעיל כשהמשיבה היא רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

בהחלטתי מיום 4.2.14 ציינתי שאני עומד להימנע בשלב זה מלאשר את פסק הבורר כדי למנוע תקלה משום שהבקשה הוגשה על ידי שני המבקשים דלעיל, בעוד שבפסק הבורר ובהסכם הפשרה שהבורר נתן לו תוקף של פסק בורר מדובר בבעל דין אחד מכל צד.

בהחלטתי האמורה ציינתי כי לכאורה נראה שיש צורך לתקן את הבקשה על ידי מחיקת אחד מן המבקשים. על שום כך ניתנה למבקשים רשות לתקן את בקשתם.

3.כבר אתמול, 4.2.14, שבו המבקשים והגישו בקשה נוספת למתן פסק דין.

גם הבקשה השניה הוגשה על ידי שני המבקשים דלעיל. המבקשים ציינו כי "התיקון הוא בפסק הבורר ולא בבקשה עצמה".

בהחלטתי השניה מיום 4.2.14 דחיתי את הבקשה תוך ציון שלא צורף פסק בורר מתוקן לבקשה.

4.עתה לפני בקשתם השלישית של המבקשים ובה נאמר כי נעלמה מעיני בית המשפט העובדה שפסק הבורר המתוקן, שבו מופיעים שמותיהם של שני המבקשים צורף לבקשה השניה הנ"ל.

5.אכן, מסתבר שצורף לבקשה פסק בורר שבו מופיעים שמותיהם של שני המבקשים. ואולם, למרבה ההפתעה לא נאמר בכותרתו כי מדובר בפסק בורר מתוקן.

6.מכל מקום לא ניתן לאשר את פסק הבורר שבו פורטו שמותיהם של שני המבקשים מן הטעם שלהלן:

הסכם הפשרה שהבורר נתן לו תוקף של פסק בורר נערך בין רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ, שצויינה כ"התובעת" ("הנתבעת שכנגד"), לבין בסאם מרזוק שצויין כ"הנתבע" ("התובע שכנגד").

חברת מרזוק הנדסה ובניין בע"מ לא היתה צד להסכם.

בנסיבות אלו, לא ברור כיצד ניתן היה לתת להסכם הפשרה האמור תוקף של פסק בורר גם ביחס לחברת מרזוק הנדסה ובניין בע"מ?

7.בנסיבות אלו ניתנת לצדדים ארכה של 10 ימים לפעול לתיקון הדברים בינם לבין עצמם או בינם לבין הבורר כך שאפשר יהיה להגיע למצב שבו ניתן יהיה לאשר את פסק הבורר.

הבקשה הנוכחית נדחית.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.